ציסטה היא למעשה כיס קטן שמכיל נוזל ולכן המשמעות של ההגדרה כליה פוליציסטית היא כליה שבה ישנו ריבוי של כיסים המכילים נוזלים.
הפרעה גנטית זו באה לידי ביטוי בשתי צורות מרכזיות שנבדלות זו מזו בעיקר בגיל ההופעה של הציסטות ובמאמר זה נדון בשתי ההפרעות בנפרד. ההפרעה הראשונה שנדון בה נקראת APKD או Adult type polycystic kidney disease והשנייה נקראת ARPKD או infantile type polycystic kidney disease.
הפרעה גנטית APKD
מה הם התסמינים הקליניים של APKD?
APKD היא הצורה השכיחה יותר של ההפרעה. סוג זה בא לידי ביטוי בציסטות רבות מאוד שהולכות וגדלות עד כדי מצב שבו הן משפיעות על התפקוד הכלייתי בסביבות גיל ארבעים או חמישים. במקרים מסוימים ריבוי הציסטות יתחיל להשפיע על תפקוד הכליות רק בגילאים מאוחרים יותר, אך לאורך ההיסטוריה תועדו מקרים בודדים בלבד בהם סוג זה הופיע בילדים.
הפגיעה הכלייתית חמורה מאוד ובאה לידי ביטוי באי ספיקת כליות. למעשה, נכון לכתיבת שורות אלה מדובר על הסיבה השכיחה ביותר בעולם המערבי שמובילה לאי ספיקת כליות בגיל המבוגר.
איך APKD מועברת בתורשה?
ישנם שני גנים שמוטציה בהם יכולה לבוא לידי ביטוי ב- APKD. הגן הראשון נקרא APKD1 (ממוקם על כרומוזום 16 ואחראי לתשעים אחוז מהמקרים) ואילו הגן השני נקרא APKD2 (ממוקם על כרומוזום 2 ואחראי לעשרה אחוז מכלל המקרים).
מחלה זו מועברת באופן אוטוזומלי דומיננטי, כשבדרך כלל ניתן יהיה לראות בעיות כליות בקרב בני משפחה מבוגרים. מאחר ולרוב הבעיות בכליות מופיעות רק בגיל מבוגר, הרי שאי קיום של בעיה כלייתית לא שולל את הנשאות למוטציות הגנטיות הרלוונטיות ולכן במידה ומתגלה המחלה בבן משפחה אחד, מומלץ לבדוק את שאר בני המשפחה.
כיום ידוע כי לכל משפחה ישנה מוטציה ספציפית לה ולכן הבדיקה הגנטית לאיתור הפגם הגנטי הספציפי ממנו סובלים בני המשפחה נחשבת למורכבת מאוד. עם זאת, ניתן בהחלט לבצע בדיקה פשוטה יחסית בשיטת תאחיזה גנטית שבה לא מרצפים את הגנים המדוברים, אלא רק מאתרים את התבניות הגנטיות הייחודיות למשפחה.
הפרעה גנטית ARPKD
מה הם התסמינים הקליניים של ARPKD?
ARPKD היא הצורה החמורה יותר והחולים בה סובלים מאי ספיקת כליות בשלב מוקדם יותר בחייהם. למעשה, בחלק מהחולים אי הספיקה הכלייתית מתרחשת עוד בזמן ההריון. במקרים אלו ניתן יהיה לראות מיעוט משמעותי במי שפיר שמוביל לעיכוב בהתפתחות של הריאות ולמוות מוקדם. במקרים פחות חמורים אי ספיקת כליות יכולה להופיע רק לאחר הלידה כשבמקרים מסוימים מדובר על מספר חודשים או אף מספר שנים לאחר הלידה.
במקרים בהם מופיעה אי ספיקת כליות בגיל מוקדם מאוד, קשה מאוד לטפל במחלה. כמו כן, במקרים כאלו תהיה לבעיה השפעה ניכרת על הגדילה ועל הבריאות הכללית של החולים. במידה וניתן להדגים את הציסטות בזמן ההריון, יש בכך כדי להעיד על קיום של מחלה חמורה במיוחד.
כיצד מועבר סוג זה בתורשה?
הגן שמוטציה בו יכולה לגרום למחלה נקרא ARPKD (ממוקם על הזרוע הקצרה של כרומוזום 1) וצורת ההעברה היא אוטוזומלית רצסיבית. ישנה אפשרות לבצע בדיקה גנטית ישירה לאיתור של הגן הפגום אך מדובר על בדיקה מאוד יקרה ומאוד מורכבת ולכן אין היא מבוצעת באופן שגרתי.
במידה ולבני זוג כבר נולד צאצא אחד עם המחלה, הרי שניתן לבדוק את קיום המחלה בצאצאים הבאים בקלות יחסית על ידי ביצוע של בדיקת תאחיזה גנטית לתאים שנאספו בבדיקת מי שפיר או בבדיקת סיסי שלייה בשבועות 10-12.