מחקר שכלל בדיקות דם גנטיות ל-11 זוגות של תאומים מצא כי ישנו קשר בין מחסור בשינה לבין תפקודה של מערכת החיסון. המחקר נערך במעבדת השינה UW, שבה בחנו החוקרים את זוגות התאומים בעלי הרגלי שינה, השונים זה מזה.
לתאומים במחקר הוצמד מכשיר מיוחד, הבוחן את איכות השינה ואת משך השינה ובמקביל נלקחו מהם גם דגימות דם, הבודקות פרמטרים שונים הקשורים לתפקודה של מערכת החיסון ואת תאי הדם הלבנים.
לאור הנתונים שנאספו, גילו החוקרים אצל התאומים שישנו כמות מעטה של שעות, בהשוואה לתאומים שישנו יותר, כי ישנה פגיעה במערכת החיסונית. הפגיעה עצמה באה לידי ביטוי ברכיבים השונים שלה, האחראיים, בין היתר, על הלוחמה בנגיפים ובחיידקים.
חשיבות המחקר
ייחוד המחקר טמון בעובדה שהוא מבטל את ההשפעה הגנטית על המערכת החיסונית, לאור בחינתו בתאומים זהים, בעלי גנטיקה זהה. החוקרים שביצעו את המחקר בחרו להתמקד בתאומים זהים, כלומר – להשוות בין אנשים בעלי מטען גנטי זהה.
הם הראו שלמרות אותו מטען גנטי זהה, כל תאום, מבין הזוגות שנבדקו במחקר, תאום שישן פחות מהתאום השני, הראה כי המולקולות האחראיות על מערכת החיסון בגופו פחות פעילות. אמנם, נעשו בעבר מספר מחקרים המראים את הקשר שבין שינה מעטה לפגיעה במערכת החיסונית, אולם זהו המחקר הראשון שמראה כי הדבר איננו תלוי כלל בגנטיקה, כי אם בשינה עצמה. הדבר מחזק עוד יותר את הקביעה עד כמה השינה חשובה לבריאותנו.
ומה קורה בארץ?
בסקר שבוצע בישראל בשנת 2016, נמצא כי הישראלי הממוצע ישן בכל לילה בסביבות 6.4 שעות. 38% מהישראלים ישנים בין שבע לשמונה שעות בלילה, 3.7% ישנים תשע שעות ומעלה, ו-4.7% אחוזים ישנים 4 פחות מארבע שעות. באופן מובהק, ניתן לראות גם שיותר גברים הולכים לישון מאוחר יותר מנשים, ומרבית האנשים שהולכים לישון מאוחר יותר, בהשוואה לאחרים, הם מאזור המרכז.
חמישים אחוזים מהישראלים מתמודדים עם הפרעות שינה כלשהן. 38% מהם סובלים מקשיי הירדמות, 34% מתקשים לשמור על שינה רציפה, ו-28% מתקשים להירדם, מתעוררים במהלך הלילה ומתקשים לשוב לישון. בסביבות 33% מהסובלים מהפרעות שינה מתמודדים עמן מדי יום, ארבעים אחוזים מתמודדים עם ההפרעות פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע, ובסביבות 27% מתמודדים עם נדודי השינה במשך חמישה לילות בשבוע.