תסמונת רט

תסמונת רט (Rett syndrome) היא מחלה הפוגעת בהתפתחות, המופיעה בבנות. מחלה זו שייכת לתסמונות האוטיסטיות, בגלל תסמינים אוטיסטיים המופיעים באופן דומיננטי במחלה.

שכיחותה של מחלה זו נע סביב 1 לכל 20,000 בנות באוכלוסייה. בישראל מציין מספר זה כארבע בנות חולות בכל שכבת גיל. המחלה מופיעה בכל הגזעים ובכל העדות, בשיעורי שכיחות דומים. אין קשר בין תסמונת רט לגיל האישה בהריון, או לגורמי סיכון ידועים אחרים.

כיצד מתבטאת המחלה?

בבנות הסובלות מתסמונת רט, ההתפתחות הכללית הראשונית תקינה, ללא סימנים למחלה כלשהי. גם ההיריון והלידה עוברים לא סימנים מיוחדים למחלה. לאחר תקופה של התפתחות נורמלית ותקינה, הילדות חוות נסיגה בהתפתחות, עם אובדן של יכולות דיבור שהושגו קודם לכן.

אצל הילדות מופיעות תנועות ידיים אופייניות, החוזרות על עצמן, ומתוארות לרוב כדומות לשפשוף או שטיפת ידיים רפטטיבית. בנוסף, מופיעים לעיתים הפרעות ביציבה התקינה. בשלב מאוחר יותר מופיעה ירידה בהיקף הראש (סימן בלתי ספציפי לפגיעה נוירולוגית), התקפים אפילפטים, והפרעות בנשימה. סימנים של הפרעה אוטיסטית כוללים קשיים ביצירת שפה, הפרעה בתקשורת חברתית, ותנועות והרגלים חוזרים, לעיתים ללא פשר.

סימנים אחרים המופיעים בילדות עם תסמונת רט: הפרעה בגדילה ובצמיחה, שינויים במערכת העצבים האוטונומית (רגליים קרות, שינויים תכופים בקוטר כלי הדם), עקמת, שברים וירידה במסת העצם, שינויים בלב, הפרעות שינה ועוד.

מה הבסיס הגנטי למחלה?

אצל רוב החולות במחלה, ניתן לזהות פגיעה בגן ספציפי יחיד – גן המכונה MECP2. גן זה נמצא על כרומוזום X, ובאופן מפורט Xq28. הגן מקודד לחלבון שקשור למתילציה של אזורים בדנ”א – סימון מקטעים שונים על ידי קבוצת מתיל. חלבון זה חשוב במיוחד לפעילותם של המוח ומערכת העצבים המרכזית. מקרים נדירים של תסמונת רט נקשרו לגנים אחרים – CDLK5 ו – FOXG1.

המוטציה המופיעה בתסמונת רט יכולה ללבוש צורות מגוונות. לעיתים מדובר במוטציה הקשורה לאיבוד בסיס אחד מרצף הגן, החלפה של בסיס בבסיס אחר או מוטציה המביאה לסיום השעתוק התקין של הגן.

מכיוון שהגן הפגוע נמצא על כרומוזום X, ברוב המוחלט של המקרים מופיעה המחלה אצל נשים בלבד. לגברים כרומוזום X יחיד, ולכן פגיעה בכרומוזום זה לא תאפשר חיים (העוברים לא ישרדו ברחם). לעומת זאת, אצל נשים (הנושאות שני כרומוזומי X), פגיעה יחידה תוביל לתסמונת רט.

אצל נשים, בכל תאי הגוף, כרומוזום X אחד עובר השתקה באופן אקראי. השתקה זו, שלעיתים מביאה לביטוי של הגן הפגום ולעיתים של הגן הבריא, אחראית ככל הנראה גם לשונות הרבה של התסמינים בחולות.

חשוב להדגיש, שתסמונת רט היא מחלה גנטית, אך היא איננה מחלה תורשתית. אצל כמעט כל החולות, השינוי הגנטי מופיע “דה – נובו” – כלומר מופיע לראשונה אצל החולה, ולא מועבר אליה מבני משפחתה. לכן, הופעה של תסמונת רט בילדה אין משמעה סיכון לילדים אחרים במשפחה, וגם לא “נשאות” של פגם כלשהו אצל ההורים.

כיצד ניתן לאבחן תסמונת רט?

אבחנה של תסמונת רט נעשית בילדות עם סימנים מחשידים. מקובל לומר, שאין צורך בבדיקה גנטית מולקולארית של הגן MECP2 לאבחנה של המחלה, ומאידך – בדיקה פתולוגית של הגן איננה מספקת לאבחנה. רשימה של קריטריונים אבחנתיים שימושית לצורך קביעת האבחנה:

מכיוון שהמחלה מתגלית רק בגיל הילדות הצעירה, וההיריון תקין, ומכיוון שהמוטציה אצל החולות מתרחשת רק אצל הילדה החולה – אין דרך לחשוד במחלה בזמן ההיריון. מכיוון שהמחלה נדירה למדי, לא נערכות בדיקות סקר לגילויה בזמן ההיריון – ולכן בדיקות גנטיות בהריון לא יכולות לאבחן תסמונת רט. אבחנה נעשית היום, כאמור, רק לאחר הופעת הסימנים המחשידים.