תסמונת קליפסטרה

תסמונת קליפסטרה היא תסמונת גנטית נדירה ביותר שהתגלתה רק בשנים האחרונות. לפי המחקרים העוסקים בתסמונת זו נכון להיום תועדו פחות ממאתיים מקרים של תסמונת קליפסטרה ונכון לכתיבת שורות אלה חיים בכול רחבי העולם כמאה חולים בלבד. לפי הנתונים הנמצאים כיום בידינו נראה שהתסמונת מופיעה בגברים ובנשים בשכיחות שווה.

המקרה המפורסם ביותר בישראל של תסמונת קליפסטרה הוא המקרה של ילדה בשם ניב שנולדה בשנת 2010. הוריה של ניב הקימו את העמותה למען חולי קליפסטרה במטרה לגייס את הכספים הדרושים לטיפול בניב.

מה הם התסמינים המרכיבים את תסמונת קליפסטרה?

תסמונת קליפסטרה באה לידי ביטוי במגוון רחב של תסמינים, אך מטעמי נוחות נהוג לסווג את כלל התסמינים המרכיבים את התסמונת לשתי קבוצות מובחנות להלן:

• תסמינים שקשורים להתנהגות – תסמינים אלו כוללים בין היתר נטייה לשינויים קיצוניים ולא צפויים במצב הרוח שלא בהכרח קשורים לגורם חיצוני אובייקטיבי, קווים אוטיסטיים, נטייה להרביץ ולנשוך, פסיביות משמעותית ונטייה להתנהגות אגרסיבית.
• תסמינים שקשורים לפיזיולוגיה – שכיחות גבוהה של מומים לבביים, ליקויים מגוונים במערכת השמיעה ובמערכת הראייה, מתח שרירים נמוך, מומים במערכת השתן בבנים ובבנות ומומים במערכת המין בבנים, התפתחות מעוכבת של המוטוריקה העדינה והגסה כאחת, נטייה ללקות בזיהומים כרוניים במערכת הנשימה, היקף ראש קטן, תווי פנים אופייניים, פרכוסים אפילפטיים.

איזו מוטציה גורמת לתסמונת?

עד לשנת 2010, כול המומחים בתחום היו תמימי דעים בנוגע לכך שהתסמונת נגרמת כתוצאה ממחיקה של מקטע שלם בכרומוזום 9 ולפיכך היא נקראה עד אז לא תסמונת קליפסטרה כי אם תסמונת מחיקה 9q34. שמה של התסמונת שונה לתסמונת קליפסטרה בעקבות גילוי מהפכני שגילתה ד”ר צ’יצקה קליפסטרה ההולנדית לפיו התסמונת מופיעה גם בעקבות מוטציה בגן אחד בלבד הממוקם על מקטע זה בכרומוזום 9.

גן זה נקרא EHMT1 וכאשר מתרחשת בו מוטציה, מתפתחת התסמונת. לא ברור כיצד המחיקה של הגנים הנוספים הממוקמים בסמוך עליו משפיעה על הביטוי של התסמונת בלוקים בה. ברוב החולים ניתן לראות מוטציה נקודתית בגן זה, אך ברבע מהחולים ניתן לראות מחיקה של מקטע שלם בכרומוזום בו נמצא הגן. הגן מקודד ליצירה של חלבון שנקרא היסטון מטיליטרנספראז שאחראי על ויסות ההפעלה של מספר גנים האחראים למהלך ההתפתחות התקין.

כיצד מועברת המוטציה בתורשה?

הרוב המוחלט של הצאצאים שלוקים בתסמונת לא נולדו להורים הנושאים את המוטציה. המוטציה בדרך כלל מתרחשת בתאי המין של ההורים או בעובר המתפתח ברחם. עם זאת, נראה כי המוטציה יכולה באופן תיאורטי לעבור לצאצא באופן אוטוזומלי דומיננטי וזאת כיוון שכאשר המוטציה מופיעה רק בעותק אחד של הגן הרלוונטי, התסמונת באה לידי ביטוי באופן מלא.

המוטציה יכולה לעבור מהורה בריא לצאצא בשני מצבים בלבד. המצב הראשון נקרא טרנסלוקציה, כלומר מצב שבו הגן הפגום נמצא על כרומוזום אחר ואילו המצב השני נקרא מוזאיקה, כלומר מצב שבו המוטציה נמצאת רק בחלק מהתאים כמו למשל רק בתאי המין.

האם ניתן לאבחן את המחלה בבני זוג המעוניינים להביא צאצא לעולם?

באופן עקרוני מאחר והמוטציה שגורמת להתפתחות התסמונת ידועה, הרי שניתן לבצע את הבדיקה הגנטית בבני זוג המעוניינים להביא צאצא לעולם. עם זאת, מאחר ומדובר על תסמונת נדירה במיוחד, הרי שלא נהוג לבצע כיום את הבדיקה כבדיקת סקר. סיבה נוספת לכך שלא נהוג לבצע את הבדיקה לבני זוג המעוניינים להביא צאצא לעולם נעוצה בעובדה שברוב המוחלט של המקרים המוטציה מתרחשת באופן ספונטני בעובר ולא עוברת בתורשה מההורים.

האם ניתן לאבחן את התסמונת בעובר במהלך ההיריון?

בדיוק כפי שלא נהוג לבצע את הבדיקה הגנטית לבני זוג המעוניינים להביא צאצא לעולם, כך גם לא נהוג לבצע את הבדיקה לעובר במהלך ההתפתחות התוך רחמית. מדובר על אחת מהתסמונות הגנטיות הנדירות ביותר שישנן ולכן הבדיקה הגנטית נתפסת כיום כלא נחוצה.