מהי תסמונת על שם בקווית-ויידמן?

תסמונת על שם בקווית-ויידמן היא הפרעת יתר המאופיינת באמצעות קשת רחבה של תסמינים וממצאים פיסיים המשתנים בטווח החומרה מאדם לאדם. בקרב תינוקות רבים, התסמינים כוללים משקל לידה מעל הממוצע וצמיחה מוגברת לאחר הלידה, לשון גדולה במיוחד, גדילת איברים פנימיים מסוימים, ופגמים בדופן הבטן.

תסמונת זו עשויה להיות קשורה אף לרמות סוכר נמוכות בדם בימים הראשונים ולהתבטא בחריצים ייחודיים בתנוכי האוזניים וחריגות פנים אחרות. גדילה חריגה של צד אחד או מבנה הגוף מוביל לתוצאת צמיחה אי שוויונית, כולל סיכון מוגבר לפתח סרטן בקרב ילדים מסוימים.

אוכלוסיות מושפעות

תסמונת על שם בקווית-ויידמן משפיעה על זכרים ונקבות באומדנים שווים. השכיחות מתרחשת בקרב אחד מתוך 13,700 אנשים באוכלוסייה הכללית. היות ואנשים המושפעים מהתסמונת במתינות, עשויים שלא להיות מאובחנים, קשה לקבוע את התדירות האמיתית של התסמונת באוכלוסיה הכללית.

כ-85% מהתינוקות עם תסמונת על שם בקווית-ויידמן נושאים שינויים גנטיים המתרחשים באופן אקראי. העברה משפחתית מתרחשת בכ-10-15% מאנשים עם תסמונת זו. חוקרים קבעו שהתסמונת נובעת מחריגות שונות המשפיעות על הביטוי ההולם של גנים מסוימים השולטים בצמיחה באזור מסוים של כרומוזום 11.

מהם הגורמים הגנטיים לתסמונת?

הגורמים הגנטיים לתסמונת על שם בקווית-ויידמן מורכבים. המצב נובע בדרך כלל מוויסות תקין של גנים באזור מסוים של כרומוזום 11. ילדים יורשים בדרך כלל עותק אחד של כרומוזום זה מכל הורה. ברוב הגנים בכרומוזום 11, שני עותקי הגן מתבטאים, או "מופעלים" בתאים.

אך לגנים מסוימים, מתבטא העותק העובר בירושה מהאב בלבד. לגנים אחרים, מתבטא עותק העובר בירושה מהאם בלבד. ההבדלים בביטוי הגנים בהורים נגרמים כתוצאה מתופעה הנקראת החתמה גנומית. חריגות גנים המעורבים על כרומוזום 11, שעוברות החתמה גנומית, אחראים לרוב מקרי תסמונת על שם בקווית-ויידמן.

לפחות מחצית מכלל המקרים הם תוצאת שינויים בתהליך מתילציה, תגובה כימית המחברת מולקולות קטנות הנקראות קבוצות מתיל לסגמנטים מסוימים של DNA. בגנים העוברים החתמה גנומית, מתילציה היא אחת הדרכים שבהן אחד ההורים עם המקור של גן מסומן במהלך היווצרות תאי ביצית וזרע.

תסמונת על שם בקווית-ויידמן קשורה לעיתים קרובות עם שינויים באזורי DNA על מרכזי החתמה שנקראים כרומוזום 11. המעגלים המשולבים השולטים במתילציה של מספר גנים המעורבים בצמיחה נורמאלית, כוללים גנים IGF2, H19, CDKN1C, ו-KCNQ1OT1. מתילציה חריגה משבשת את וויסות גנים אלו, מה שמוביל להפרעת יתר ולתכונות האופייניות האחרות של התסמונת.

כעשרים אחוזים ממקרי תסמונת על שם בקווית-ויידמן נגרמים כתוצאה משינוי גנטי הנקרא דיזומיה חד הורית אבהית (UPD). ילדים עם שינוי גנטי זה נושאים שני עותקים פעילים של גנים בירושה אבהית, ולא עותק אחד פעיל מהאב ועותק אחד פעיל מהאם.

ילדים עם מצב זה חסרים אף גנים פעילים של עותק הכרומוזום העובר בירושה מהאם. בתסמונת על שם בקווית-ויידמן, דיזומיה חד הורית אבהית מתרחשת בדרך כלל בשלב מוקדם של התפתחות העובר ומשפיעה על מספר תאי גוף בלבד. תופעה זו נקראת פסיפס אבהי המוביל לחוסר איזון אבהי פעיל בגנים של האם על כרומוזום 11, אשר עומד בבסיס הסימנים והתסמינים של ההפרעה.

במקרים פחות שכיחים, מוטציות תסמונת גן CDKN1C גורמות לתסמונת. גן זה מספק הוראות לביצוע חלבון המסייע לצמיחה מלאה טרם הלידה. מוטציות אלו מונעות ריסון חלבון זה, מה שמוביל לליקויים האופייניים לתסמונת על שם בקווית-ויידמן.

כאחוז מכלל הילדים עם התסמונת נושאים פגם כרומוזומלי כגון סידור מחדש, שכפול או מחיקת חומר גנטי בכרומוזום 11. בדומה לשינויים גנטיים אחרים האחראים לתסמונת, ליקויים אלו משבשים את הוויסות הרגיל של גנים מסוימים בכרומוזום זה.

שיטות טיפול בתסמונת ע"ש בקווית-ויידמן

הטיפול בתסמונת על שם בקווית-ויידמן מתמקד בתסמינים פרטניים המתבטאים בכל אדם. הטיפול עשוי לדרוש תיאום צוות מומחים הכוללים גנטיקאים, רופאי ילדים, מנתחים פלסטיים, מומחי כליות, מומחי רפואת שיניים, קלינאי תקשורת, אונקולוגים לילדים, ואנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות, ויתכן שיהיה צורך בתכנון שיטתי ומקיף לטיפול בילד הפגוע.

בתינוקות עם תסמונת על שם בקווית-ויידמן יש לבצע מעקב שוטף של רמות הסוכר בדם כדי להבטיח זיהוי וטיפול מהירים בהיפוגליקמיה, למרות שמצב זה בדרך כלל מתון וזמני. האיתור המהיר והטיפול חיוני במניעת סיבוכים נוירולוגיים קשורים. אמצעי הטיפול עשויים לכלול גלוקוז תוך ורידי, האכלות תכופות, תרופות מסוימות, או התערבות כירורגית במקרים מסוימים.

בקרב תינוקות רבים עם בקע בטבור, הפגם עלול להיעלם באופן ספונטני עד גיל שנה. ניתוח אינו נדרש אלא אם הבקע בטבור גודל בהדרגה, ואינו נפתר באופן ספונטני, למשל עד גיל שלוש או ארבע, ונקשר לסיבוכים מסוימים.

בנוסף, תינוקות וילדים עם תסמונת על שם בקווית-ויידמן זקוקים לאולטרסאונד בטן כליות, ורמות חלבון עוברי בסרום כהמלצה לאפשר גילוי מוקדם וטיפול במחלות ממאירות מסוימות העלולות להתרחש בשיתוף עם התסמונות, למשל, גידול על שם ווילם.

חלבון עוברי (AFP) הוא חלבון המיוצר על ידי הכבד, והרמות יורדות במהלך הינקות, אך הן עשויות לעלות באופן חריג בנסיוב הדם, אם גידולים ממאירים מסוימים נוכחים. בדיקה מומלצת אחת לחודש וחצי, בגילאי שלושה חודשים עד ארבע, ואולטרסאונד בטן צריך להתבצע אחת לשלושה חודשים עד גיל שמונה.