קרדיומיופתיה היא קבוצה של מחלות הפוגעות בשריר הלב. מחלות אלו קשורות לבעיה תפקודית חשמלית או מכנית ובדרך כלל גורמות להרחבה של שריר הלב או להיפרטרופיה חדרית. מחלות אלו יכולות להתפתח על רקע של מגוון גורמים, אך במאמר זה נעסוק אך ורק במחלות המתפתחות על רקע של מוטציה גנטית.
התסמינים של הקרדיומיופתיות השונות יכולים להתאים גם למחלות אחרות. המחלה מוגדרת כקרדיומיופתיה במקרים בהם הפגיעה בלב לא נגרמה כתוצאה ממחלה אחרת כמו למשל יתר לחץ דם, מחלה של מסתמי הלב, מחלת לב כלילית ועוד.
באילו דרכים באה המחלה לידי ביטוי?
להלן כמה סוגים של קרדיומיופתיה:
- קרדיומיופתיה היפרטרופית – קרדיומיופתיה זו באה לידי ביטוי בתהליך שבו החדר השמאלי של הלב מתעבה באופן לא סימטרי. בחלק מהחולים ניתן להבחין בהיפרטרופיה בעובי של שלושה ס"מ של המחיצה הבין חדרית ולעתים אף באנטומיה לא תקינה של המסתם הצניפי. החולים בקרדיומיופתיה היפרטרופית מתקשים למלא את החדר השמאלי ובעקבות זאת נוצר לחץ מוגבר בריאות ובעלייה השמאלית. תסמיני המחלה כוללים תעוקת לב, קוצר נשימה במאמץ, עילפון כתוצאה מפרפור חדרים ואף מוות לבבי פתאומי.
- קרדיומיופתיה מורחבת – מחלה זו באה לידי ביטוי בהיחלשות של הלב ובהגדלה של נפח החדר השמאלי במקביל לירידה בתפקוד הסיסטולי שלו. ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שיכולים להוביל למחלה זו, כשלפי הערכות החוקרים בתחום שלושים אחוז מהמקרים הם תוצאה של מוטציות גנטיות משפחתיות. גם סוג זה של קרדיומיופתיה מעמיד את הלוקים בו בסכנת חיים כתוצאה ממוות לבבי פתאומי.
- קרדיומיופתיה רסטרקטיבית – צורה זו נחשבת לנדירה מאוד בהשוואה לשאר הצורות של המחלה שחלקן הוזכרו לעיל, אך אחוזי התמותה ממנה הם הגבוהים ביותר. במחלה זו הדופן של שריר הלב נוקשה מאוד, העליות מורחבות וחדרי הלב קטנים מאוד. מאחר וישנו קושי רב למלא את החדר בזמן הדיאסטולה, החולים סובלים מעליה משמעותית בלחץ הדם הנכנס לחדר וכן שכיחות מאוד תופעות כגון תסחיפים, פרפור עליות ואי ספיקת לב.
ייעוץ גנטי לסובלים מקרדיומיופתיה ובני משפחותיהם
חשוב להבין כי הייעוץ הגנטי הניתן כיום לסובלים מקרדיומיופתיה ולבני משפחותיהם הוא תהליך מורכב מאוד ולא פחות חשוב מכך – דינמי מאוד. כמו כן, מדובר על נדבך חדש יחסית בהערכת המחלה.
הייעוץ הגנטי כולל בראש ובראשונה יידוע של החולה בקרדיומיופתיה ובני משפחתו בנוגע לאופן שבו המחלה עוברת בתורשה, איתור של בני משפחה אחרים שייתכן שנושאים את המוטציה המשפחתית, הסבר על הבדיקות הגנטיות ועל המשמעות של התוצאות שלהן ובנייה של תכנית מעקב וטיפול מסודרת.
חשיבות האנמנזה המשפחתית
בניגוד למגוון רחב של מחלות גנטיות העוברות בתורשה, הרי שבחלק ניכר ממקרי הקרדיומיופתיה מדובר על מוטציות גנטיות משפחתיות, כלומר שלכל משפחה ישנה המוטציה האופיינית לה. זוהי הסיבה לכך שכאשר ניגשים לאבחון גנטי ישנה חשיבות עליונה לערב כמה שיותר בני משפחה בתהליך האבחון. בחלק מהמשפחות המחלה תבוא לידי ביטוי בבני המשפחה השונים באופנים שונים.
מעבר לכך שמעורבות של כמה שיותר בני משפחה מסייעת למיפוי המוטציה המשפחתית, הרי שבמקרים רבים ניתן באמצעות בדיקה גנטית לאבחן את המחלה בחולים א-סימפטומטיים. כיום ידוע כי ככל שהטיפול יתחיל בשלב מוקדם יותר, כך ההשפעה על מהלך המחלה תהיה משמעותית יותר.
בשלב הראשון יש לבצע בדיקה קלינית בכל קרוב משפחה מדרגה ראשונה של החולה ובמידה ומתגלים נשאים נוספים, יש לבדוק את קרובי המשפחה מדרגה ראשונה שלהם.
כיצד מתבצע האבחון הגנטי?
האבחון הגנטי של המחלה מבוצע באמצעות דגימה של החומר התורשתי המופק מדמו של בן המשפחה שבו המחלה באה לידי ביטוי באופן המובהק ביותר. במידה ומדובר על נתיחה שלאחר המוות, הדגימה תופק ככל הנראה מרקמה אחרת ולא מהדם.
כפי שציינו, מאחר ומדובר על מחלה שנגרמת בעקבות סוגים שונים של מוטציות, הרי שלא יתבצע חיפוש אחרי מוטציה ספציפית. עם זאת, בהתאם להתבטאות הקלינית של המחלה, ניתן יהיה לבחור את הגנים שימופו במהלך הבדיקה.
אילו גנים נבדקים במהלך הבדיקה?
ישנו מגוון רחב של גנים שניתן לבדוק במהלך הבירור הגנטי. בין היתר מדובר על הגנים הבאים:
- MYH7 – מוטציה בגן זה לרוב גורמת להיפרטרופיה לבבית קשה, המובילה לאי ספיקת לב ולמוות לבבי פתאומי.
- MYBPC3 – מוטציות בגן זה בדרך כלל גורמות למחלה קלה יחסית, המופיעה לרוב בגילאים מבוגרים.
- DES – מוטציות בגן זה לרוב באות לידי ביטוי בפגיעה לבבית המשולבת במעורבות של שרירי השלד.
האם ניתן לאבחן את המחלה בעובר במהלך ההריון?
הבדיקות הגנטיות לאבחון של קרדיומיופתיה לא כלולות כיום בסל הבריאות הישראלי ועלות הבדיקה עלולה להגיע למאות ואף לאלפי דולרים. עם זאת, לאחר שמתגלה המוטציה המשפחתית בחולה שסובל מההתבטאות המובהקת ביותר של המחלה, הרי שביצוע הבדיקה ביתר בני המשפחה כבר קלה יותר וזולה יותר באופן משמעותי.
מאחר ורוב המחלות שנכללות תחת הגדרת המטרייה קרדיומיופתיה באות לידי ביטוי מבחינה קלינית רק בילדות המאוחרת או בבגרות, הרי שלא קיימת תמימות דעים כיום בנוגע למקומה של האבחנה במהלך ההריון.
בכל מקרה, ביצוע של בדיקה גנטית בעובר אפשרי בהחלט כל עוד טורחים לברר מה היא המוטציה המשפחתית. במידה ומדובר על מחלה משפחתית חמורה במיוחד, הרי שמומלץ ביותר לבצע את הבדיקה הגנטית בעובר וכן בחלק מהמקרים יומלץ לבני הזוג לבצע בדיקה לפני השרשה.
בדיקה זו מבוצעת כאשר מבצעים הפריה מלאכותית. לאחר ההפריה של הביצית, מגדלים מספר תאים עובריים בתנאי מעבדה ולפני ההשרשה של התאים ברחם, ניתן לבדוק אילו מהתאים מכילים את המוטציה המשפחתית ואילו לא. לאחר מכן, מחזירים לרחם רק את התאים שלא נושאים את המוטציה.