בישראל, בקהלים שונים, נחשבים נישואי קרובים לנפוצים מאד. מדובר בנישואים בין שני אנשים, קרובי משפחה מבחינה גנטית, כלומר: נושאים מטען גנטי שמקורו בבן או בבת משפחה משותפים.
את הקרבה בין שני האנשים ניתן לתאר באמצעות שני פרמטרים: סוג הקרבה שלהם – בהתאם לקשרי המשפחה (בני דודים ראשונים, בני דודים ראשונים כפולים וכדומה) ודרגת הקרבה – אחוז הגנים המשותפים.
מה בוחנים כשמדובר בנישואי קרובים
נישואי קרובים הוא מנהג נפוץ מאד ברחבי העולם, ובמיוחד בקרב דתות המותירות אותם. יחד עם זאת, הם אינם מומלצים ובמדינות מסוימות אף אסורים על פי החוק (כמו, למשל, בארצות הברית, המגדירה אותם כעבירה פלילית לכל דבר). מעבר לפן הרפואי, המשפיע על נישואים אלה, נלקחים בחשבון היבטים נוספים, כשמדובר בנישואי קרובים.
כמו למשל: היבטים חברתיים/כלכליים – אחוזי הגירושים בקרב זוגות המתחתנים בתוך המשפחה, אוטונומיה של האישה, אלימות במשפחה, נדוניה, סידורי חתונה ועוד, וכן היבטים הקשורים לפוריות – טווח הפוריות, גיל האישה בזמן הנישואים, תיאום אם-עובר ועוד.
נישואי קרובים בישראל
על פי מחקרים שבחנו את נישואי הקרובים בקרב יהודים, ניתן לראות ירידה במספר נישואי הקרובים בכל העדות, כשעד לשנת 1991 היו נפוצים נישואי הקרובים בעיקר בקרב יהודים מסוריה, עיראק, תימן ואירן. בקרב הערבים והדרוזים בישראל, בסקר שבוצע בשנת 1992, נמצא שמספר נישואי הקרובים נמוך יותר בערים בהשוואה לנישואי הקרובים באוכלוסייה הערבית, שמתגוררת בכפרים. בסך הכל, נראה שישנה ירידה בשכיחות הנישואים בין קרובים ובמיוחד בעשור האחרון.
הקשר בין נישואי קרובים למומים מולדים
נמצא שישנו קשר הדוק בין נישואי קרובים למחלות גנטיות ולמומים מולדים. בקרב בני דודים ראשונים, בישראל, נכון לשנת 2004, אצל 8.7 אחוז מהתינוקות, מתוך 561 לידות, נמצאו מומים מולדים. אצל קרובים מדרגה אחרת – בין 4.1 אחוז ל – 6 אחוז. אצל תינוקות שנולדו לזוגות שאינם קרובים – 2.6 אחוז. בשנת 2010 ניתן היה לראות ירידה: נבדקו 2610 תינוקות וילדים עד גיל 5 – בקרב 5.9 אחוז עד 7.8 אחוז מהתינוקות שנולדו להורים קרובים מדרגה ראשונה, נראו מומים מולדים, אצל 4.1 אחוז עד 5.3 אחוז (ילדים עד גיל 5) בקרב תינוקות להורים מדרגה אחרת נראו מומים מולדים, ואצל 2.4 אחוז עד 3.6 אחוז בקרב תינוקות להורים ללא קרבה משפחתית נראו מומים מסוג כזה.
כלומר, ככל שמדובר בקרבה רבה יותר מבחינה גנטית, הסיכוי למומים מולדים הוא גבוה יותר. יחד עם זאת, ובעיקר לאור המודעות הרבה לכך, ניכרת ירידה במספר התינוקות עם המומים המולדים, המושפע בשל הירידה במספר נישואי הקרובים.
חשיבות הבדיקות הגנטיות לפני הכניסה להריון
נישואי קרובים מעלים את הסיכון למחלות תורשתיות במשפחה. מכיוון שההורים חולקים גנים משותפים, שבחלקם נושאים עליהם מוטציות שונות, לתינוק יש סיכוי גבוה לקבל את המוטציה עצמה וללקות במחלה כלשהי. מכיוון שאוכלוסיות מסוימות נותרו מבודדות באופן יחסי בארץ, כמו למשל האוכלוסייה הדרוזית, ניתן לראות שישנה שכיחות מסוימת לחלק מהמוטציות ביישובים מסוימים, שכיחות המוגבלת לחמולה ולעיתים אפילו ליישוב שלם.
מסיבה זו בדיוק מוצע כיום לכל זוג, המעוניין להביא ילדים לעולם, ובמיוחד לזוגות המתחתנים בתוך המשפחה, לעבור בשלב הראשון ייעוץ גנטי, הבוחן את עץ המשפחה ואת המחלות השונות או המומים הקשורים לבני המשפחה. במידה ונמצא שישנו מום מסוים בתוך המשפחה או מחלה קשה, ניתן להמשיך בביצוע בדיקות גנטיות מעמיקות יותר.
במידה ולא נמצאו מומים או מחלות כלשהן בתוך המשפחה כשמדובר בנישואי קרובים, יש לקחת בחשבון שהסיכוי למומים ולמחלות יהיה גבוה יותר בהשוואה לנישואים שאינם בתוך המשפחה. הייעוץ הגנטי כיום מספק לזוג הסברים על מחלות שכיחות, האופייניות לאותו מוצע ומאפשר להם לעבור בדיקות גנטיות, כחלק מסקר הקיימות הרלוונטי לאוכלוסייה המדוברת.
