מאניה דיפרסיה

מאניה דיפרסיה או הפרעה דו קוטבית היא הפרעה נפשית שהחולים בה סובלים מתנודות מחזוריות קיצוניות במצב הרוח שאינן תלויות בהכרח בנסיבות הסביבתיות.

בזמן ההתקף מצב הרוח של החולים נע בין מצב רוח מאוד מרומם באופן קיצוני (מאניה) לבין מצב רוח דיכאוני (דיפרסיה). בין התקף להתקף יכולות לעבור במקרים מסוימים שנים רבות שבהן מצב הרוח של החולים מאוזן. ההערכה היא שאחוז אחד מכלל האוכלוסייה סובלים מההפרעה.

מה היא מאניה?

המצב שנקרא מאניה מתאפיין בתחושה של התעלות, בפעלתנות יתר ובתחושה מיוחדת של כל יכולות (רבים מגדירים את המצב בתור ההפך המוחלט מדיכאון).

כאשר החולה נמצא במצב של מאניה מצב הרוח שלו מאוד מרומם והוא נמצא במעין אופוריה. בשלב זה החולים נוטים לרקום במוחם תכניות חדשות, הדיבור שלהם מאוד מהיר וקשה מאוד להדביק את קצב המחשבות שלהם שנוטות להתחלף במהירות מסחרחרת.

במהלך המאניה החולים מבצעים מעשים נמהרים ופזיזים, מאבדים את הסבלנות שלהם במהירות ולא אחת עלולים להתנהג באלימות. בנוסף לכך, החולים מאבדים את הצורך שלהם לישון וחשים עלייה בתשוקה המינית שלהם. התקף מאניה יכול להיות מאוד הדרגתי ולהימשך אפילו חודשים ספורים.

מה הוא דיכאון?

הדיכאון הקליני מתאפיין במצב רוח ירוד מאוד שמלווה בהרגשה של חוסר אונים, ייאוש מוחלט והיעדר של תקווה.

בהתקף של דיכאון החולים מתנתקים מהסביבה ומצמצמים בצורה הדרגתית את סביבת המחייה שלהם. במקרים מסוימים במהלך התקף הדיכאון החולים ממאנים אפילו לצאת ממיטתם ומבלים את רוב שעות היממה בשינה. כמו כן, החולים בשלב הדיכאון מזניחים את ההיגיינה האישית שלהם ופעמים רבות מגלים נטיות אובדניות.

החולים בהפרעה דו קוטבית יכולים גם לסבול ממצבים שנקראים מצבים מעורבים או מיקס שבהם התסמינים של המאניה ושל הדיכאון מופיעים לסירוגין במהלך התקף אחד.

הקשר בין מאניה דיפרסיה לגנטיקה

למרות שאין עדיין בידי המומחים בתחום הסבר מדויק לגבי האטיולוגיה של מאניה דיפרסיה, הרי שהסברה הרווחת היא שישנם מרכיבים גנטיים מסוימים שככל הנראה משותפים לחולים רבים. סברה זו מחוזקת על ידי ממצאים שעלו ממחקרים רבים שנעשו בתחום.

כך למשל נמצא כי הסיכוי של תאום מונוזיגיוטי לחלות בהפרעה במידה ואחיו התאום חולה בה הוא 40-80%, בעוד שבקרב תאומים דיזיגוטיים הסיכון צונח ל-10-20 אחוז בלבד. באופן כללי הסיכון לקיום ההפרעה באח או בילד של אדם חולה הוא עשרה אחוז.

בנוסף לכך, נראה כי מחצית מכלל החולים במאניה דיפרסיה הינם בעלי היסטוריה משפחתית כלשהי של ההפרעה וישנן אף משפחות בהן ההפרעה קיימת לאורך דורות רבים.

באופן כללי ככל הנראה לא מדובר על מוטציה גנטית בגן אחד בלבד שיש בידה לגרום להופעת ההפרעה ובדומה למחלות אחרות, נראה שמדובר בשילוב של מוטציות במספר גנים.

האם קיימת בדיקה גנטית למאניה דיפרסיה?

למרות שתחום הגנטיקה המולקולרית התפתח בצורה מרחיקת לכת בעשורים האחרונים ולמרות שכבר זוהו מספר אזורים בכרומוזומים מספר 18 ו- 24 שחשודים כמשותפים לחולים רבים, הרי שנכון לכתיבת שורות אלה עדיין לא זוהו גנים ספציפיים שקשורים למחלה.

על כן, אין בנמצא בדיקה גנטית שניתן לבצע לזוגות שמעוניינים להביא ילד לעולם שבכוחה לבדוק נשאות למוטציה הגורמת למחלה. באופן דומה, אין גם בדיקה שניתן לבצע לעובר בהיותו ברחם שבכוחה לזהות את קיום המחלה.