למחלות רבות יש אלמנטים גנטיים כגורמי סיכון, המגבירים את הסיכוי למחלה מסוימת. סרטן השד נכללת בקבוצת מחלות אלו.
בדרך כלל, סרטן שד לא מופיעה על רקע תורשתי ברור. עם זאת, אצל אחוז מסוים מהחולות המחלה מופיעה בשכיחות גבוהה יחסית במשפחה, ואצל רבות מהן ניתן לזהות גורמים גנטיים להופעת סרטן השד – בדמות גנים בודדים המגבירים מאוד את הסיכון למחלה. מעריכים שבין 5% ל-10% ממקרי סרטן השד מופיעים על רקע גנטי (שלא תמיד ניתן לזהותו).
גני BRCA
קיימים שני גנים שונים הנושאים את השם הכללי BRCA ומגבירים את הסיכון לסרטן שד – BRCA1 ו – BRCA2. גנים אלו נפוצים במיוחד בנשים יהודיות ממוצא אשכנזי. לכן, שכיחותם גובהה בישראל באופן יחסי.
אישה שנושאת את הגן BRCA1 , הנפוץ יותר מבין השניים, נמצאת בסיכון של 80% בערך לפתח סרטן שד. נשאות לגן גם מגבירה מאוד את הסיכון לסרטן שחלות (בערך פי חמש בהשוואה לאוכלוסייה הכללית).
סרטן שד המופיע בקרב חולות שנשאיות ל – BRCA נוטה להופיע בגיל מוקדם יותר בהשוואה לסרטן שד באוכלוסייה הכללית, ונקשר במקרים רבים לסרטן שד מסוג “שליליות משולשת” (triple negative), שאינו מבטא קולטנים להורמונים או Her2. סרטן שד זה הוא בעל פרוגנוזה (צפי לעתיד החולה) מעט פחות טובה מסרטן שד רגיל. הגן הפגום יכול להיות מועבר מהאב או מהאם.
גני ה – BCRA קשורים במנגנונים תאיים של הגנה ותיקון מנזקי DNA. מכיוון שמחלות ממאירות מתפתחות על רקע של שינויים גנטיים הגורמים לאובדן יכולת הבקרה והשליטה על חלוקת התאים, ברור הקשר בין פגם בגנים אלו ובין סרטן השד וסרטן השחלות. לא ברור לגמרי מדוע יש סיכון מוגבר דווקא לסוגים אלו של סרטן.
בדיקות גנטיות ל – BRCA
בדיקה גנטית ל – BRCA מומלצת בכמה מקרים: כאשר מופיע סרטן שד ויש רקע משפחתי עשיר של סרטן כזה (או סרטן שחלות) במשפחה, מומלץ לבצע את הבדיקה. בדיקה מומלצת גם כאשר הסרטן התגלה בגיל צעיר יחסית – נתון המתאים יותר לסרטן שד על רקע גנטי. נשים שאצל קרובות משפחה שלהן התגלתה נשאות לגן יכולות גם הן לעבור את הבדיקה – כדי להפיג חששות אלו.
הבדיקה היא בדיקת דם פשוטה, מכיוון שהשינוי הגנטי נמצא בכל תא מתאי הגוף. הבדיקות המולקולאריות הנפוצות היום בודקות בשיטה של PCR את המוטציות השכיחות והידועות בגנים BRCA1 ו – BRCA2.
המלצות רפואיות לנשאיות של BRCA
ההמלצות הרפואיות לנשים הנושאות את הגנים של BRCA אינן חד משמעיות, ומעוררות קשיים אתיים ומשפחתיים רבים. מצד אחד, נשאות של הגן מגבירה באופן משמעותי מאוד את הסיכון לחלות בסרטן שד ושחלות.
מאידך, נשים רבות מעדיפות להימנע מהבדיקה, ולו למשך תקופת הפוריות, בגלל החשש מהצורך לעמוד מול שאלות קשות במקרה של תשובה חיובית. האם כדאי או מומלץ לעבור כריתה דו צדדית של השדיים? באיזה גיל? מה בדבר כריתת שחלות? שאלות קשות אלו אינן זוכות למענה ברור על ידי הרופאים, ונתונות במידה רבה לשיקול הדת של הנשאיות.
נשאיות של BRCA שלא עברו כריתת שדיים דו צדדית צריכות לעבור בדיקות סקר מזומנות, לאיתור מוקדם של סרטן השד וטיפול מהיר ונכון – שיכול לשפר מאוד את סיכויי ההבראה. לנשים צעירות יותר מומלץ לערוך בדיקת MRI מדי חצי שנה (מכיוון שבדיקת ממוגרפיה פחות יעילה בקרב נשים צעירות), בצירוף בדיקת רופא, בדיקות ממוגרפיה ובדיקות אולטרה סאונד.
גנים נוספים שנקשרו לסרטן שד
מלבד הגנים של BRCA, נמצאו מספר גנים נוספים שפגיעה בהם קשורה לסיכון מוגבר לסרטן שד. שינויים גנטיים אלו נדירים יותר. הדוגמאות העיקריות כוללות את הגן ATM (קשור גם הוא לתיקון נזקי DNA), הגן המקודד ליצירת P53 (חלבון בעל תפקיד חשוב בסוגי סרטן רבים), CHEK2, PTEN ועוד.
למחלות רבות יש אלמנטים גנטיים כגורמי סיכון, המגבירים את הסיכוי למחלה מסוימת. סרטן השד נכללת בקבוצת מחלות אלו.