מחלת השתן בטעם סירופ מייפל, שזכתה לשם אקזוטי במיוחד, נקראת באנגלית "Maple syrup urine disease" ובקיצור – MSUD. המחלה זכתה לשם זה בגלל הריח האופייני שבה מתואר השתן של החולים במחלה.
שמה המדעי יותר של מחלה זו הוא: branched-chain ketoaciduria. במחלה זו פגם גנטי תורשתי בעיבוד של חומצות אמינו מביא לסימפטומים אופייניים הכוללים פגיעה בשרירים, הופעת של חמצת, ועוד.
הבסיס הביוכימי והגנטי למחלה
עיבוד של חומצות אמינו חיוני לגוף. מחומצות אמינו הגוף שלנו מסנתז חלבונים, אבני הבסיס של כל הפעילות הביוכימית בבעלי חיים. חלבונים הם שרשראות ארוכות של חומצות אמינו שונות, בסדרים והרכבים מגוונים.
קבוצה אחת של חומצות אמינו חשובות לגוף הן החומצות האמינו המסועפות, הנקראות כך בגלל המבנה הכימי שלהן. הגוף מפעיל מערכות אנזימטיות שונות כדי לפרק ולסנתז חומצות אמינו מסועפות.
שינויים בחומצות האמינו המסועפות נדרשים גם לתהליך יצירת הגלוקוז בגוף (גלוקונאוגנזיס) וגם לסינתוז של חומצות שומן שונות. הקומפלקס החלבוני שאחראי על פעולה זו בגוף נקרא: branched-chain alpha-ketoacid dehydrogenase complex ובקיצור BCKD. פגם ב – BCKD מביא להתפתחות מחלת MSUD.
מכיוון שהקומפלקס מכיל חלבונים שונים, מספר גנים מעורבים במחלה זו. הגנים שנפגעים ממוקמים בכרומוזמים שמספרם 19, 6, 1 ו – 7, והחלבוני נקראים E1-alpha, E1-beta, E2 ו – E3.
מחלה זו נדירה למדי, ומשערים שהיא מופיעה באחד לכל 100,000 לידות, ואף פחות מכך. המחלה נפוצה יותר באוכלוסיות מסוימות בעולם, למשל במדינת פנסילבניה שבארצות הברית. בישראל נפוצה המחלה ביהודים ממוצא אשכנזי.
צורת ההורשה של MSUD היא אוטוזומלי רצסיבית. כלומר, שני הורים נשאים של המחלה יכולים להעביר אותה לילדם, והסיכוי של ילד להורים נשאים לחלות במחלה עומד על 25%.
סימנים וסימפטומים
חולים במחלה מפרישים גופי קטון לשתן – תופעה המוכנית קטונוריה. הקטונוריה נובעת מההפרעה הביוכימית, וגורמת לריח המתקתק האופייני של השתן (סירופ מייפל).
התסמינים מופיעים במרבית המקרים מייד לאחר הלידה עם חוסר שקט קיצוני, הקאות, קשיים בהאכלה ומתח שרירים בלתי תקין (דיסטוניה). לעיתים המחלה מופיעה רק לאחר מספר שבועות מהלידה. צורות שונות של פגיה גנטית מביאות לתפקוד חלקי בלבד של הקומפלקס BCKD. במקרים כאלו הסימפטומים פחות קיצוניים, והמחלה יכולה להופיע בשלבים מאוחרים בהרבה בחיים.
חולים עם MSUD עלולים להגיע למצבים קיצוניים של חמצת בדם (קטואצידוזיס), הדומה לחמצת של חולי סוכרת מסוג 1. חמצת זו מופיעה במצבי דחק של הגוף – והיא מצב חירום רפואי. ללא טיפול מתאים החולים הסובלים מקטואצידוזיס עלולים להתדרדר לכשל רב מערכתי ואף למות.
אבחנה של מחלת השתן בטעם סירופ מייפל
בדיקות דם אצל החולים ב- MSUD מראות רמות גבוהות מהצפוי של חומצות האמינו המסועפות, שאינן ניתנות לפירוק תקין בגוף – לוצין, איזולוצין וולין. בבדיקת שתן ניתן לגלות חומצות אורגניות, שעוזרות מאוד באבחנה של המחלה. זיהוי של מספר תוצרים מטבולים בלתי תקינים באמצעים מתקדמים (אלו-איזו-לוצין) אבחנתי למחלה זו.
כיום, כל הילדים עוברים בירור אבחנתי מקדים עם הלידה ל – MSUD, יחד עם מחלות גנטיות אחרות. הבדיקה נעשית באמצעות ספטקטומיטרה, ונועדה לגלות את הילדים החולים בשלב מוקדם ככל הניתן. אבחנה של העובר לפני הלידה נעשית בדרך כלל באמצעות בדיקות אנזימטיות על תאים שנאספו בדיקור מי שפיר או בבדיקת סיסי שלייה.
טיפול במחלת MSUD
מחלת MSUD אומנם איננה ניתנת לריפוי, אך אפשר לטפל בחולים בהצלחה לא מעטה. הטיפול הראשוני כולל דיאטה מתאימה, שנועדה להפחית את העומס של חומצות אמינו מסועפות על הגוף.
שמירה נאותה על דיאטה יכולה להפחית את רמת חומצות האמינו המסועפות בדם, ולעזור בגדילה והתפתחות נורמאליים ותקינים. שמירה על דיאטה כזו חיונית במשך כל החיים – הפגם הגנטי מלווה את החולים לאורך כל הדרך.
החולים שמקבלים טיפול מתאים וקפדני, כולל התייחסות לאירועים של קטואצידוזיס, יכולים להתפתח למבוגרים מתפקדים. ככל הנראה קיים סיכון לפיגור שכלי במחלה – הכרוך ברמת חומצות האמינו הבלתי תקינות בדם (ובייחוד לוצין).