מחלת אדרנולויקודיסטרופיה – ALD

אדרנולויקודיסטרופיה או בקיצור ALD היא מחלה תורשתית שפוגעת בשכבת המיאלין. המחלה פוגעת בעיקר בגברים ולעתים נדירות בלבד בנשים. החומרים שפוגעים בשכבת המיאלין נמצאים בדם של החולים ברמות הגבוהות פי ארבעה מהרמות התקינות שלהם בדם של אנשים בריאים שלא סובלים מהמחלה. חומרים אלו נקראים C-24 ו- C-26.

מה הם הגורמים למחלה?

הצורה השכיחה ביותר של אדרנולויקודיסטרופיה נגרמת בעקבות מוטציה בגן הממוקם על כרומוזום X. זוהי הסיבה לכך שהרוב המוחלט של הלוקים במחלה הם גברים ולא נשים, להן יש כרומוזום X נוסף כך שבמידה והמוטציה מופיעה בכרומוזום X אחד, הרי שהכרומוזום השני מפצה על הליקוי הגנטי. המוטציה גורמת להצטברות עודפת של חומצות שומן ארוכות שרשרת המורכבות מעשרים וארבעה עד שלושים פחמנים.

הגן שמוטציה בו גורמת למחלה התגלה כבר בשנת 1993 ונכון לכתיבת שורות אלה לא ברור עדיין מה הוא המנגנון הקושר בין ההצטברות של חומצות השומן ארוכות השרשרת לפגיעה במיאלין מבחינה ביוכימית. בניגוד למחלות גנטיות רבות אחרות, הגן הפגום לא מקודד ליצירה של אנזים אלא ליצירה של חלבון המשמש כנשא שתפקידו להעביר את חומצות השומן לפראקוסיזום.

כאשר הנשא לא מיוצר באופן תקין חומצות השומן הארוכות לא עוברות חמצון בטא ורמתן בדם מתחילה לעלות באופן מסוכן וקטלני. ישנם גנים נוספים שמוטציה בהם יכולה לגרום למחלה זו אך במידה וגנים אלו מועברים, המחלה מועברת באופן אוטוזומלי ולא בתאחיזה לכרומוזום X. גנים אלו הם PEX28, PEX5, PEX13, PEZ10 ו- PEX1.

מה הם התסמינים של המחלה?

המחלה מתפתחת בין גיל ארבע לגיל שתיים עשרה עם שיא היארעות בין גיל שבע לשמונה שנים. השכיחות שלה היא 1:10000 ובדרך כלל התסמינים הראשונים המאובחנים בחולים כוללים הפרעות קשב וריכוז, שינויים באישיות, הפרעות בשמיעה והפרעות בראייה, הפרעות בדיבור, הפרעות ביציבות וברוב המקרים ייתכנו גם פרכוסים.

כל התסמינים שהוזכרו לעיל הולכים ומחמירים באופן הדרגתי עד שבסופו של דבר החולים מגיעים למצב וגיטטיבי והולכים לעולמם תוך שנה אחת עד עשר שנים מיום גילוי התסמינים הראשוניים.

כיצד מאבחנים את המחלה בחולים?

כיום לא נהוג לבצע בדיקות סקר לאבחון המחלה וזאת כיוון שלא מדובר על מחלה גנטית נפוצה במיוחד. לאור זאת, את בדיקות האבחון נהוג לבצע רק במקרים שבהם מופיעים התסמינים האופייניים שיש בהם כדי להוות עדות להתפתחות המחלה בחולים. הבדיקה הראשונה היא בדיקת דם פשוטה שבה ניתן לראות רמות גבוהות מהרגיל של חומצות השומן ארוכות השרשרת.

במידה ואכן נראות בבדיקת הדם חומצות שומן ארוכות שרשרת בריכוז גבוה, הרי שניתן להמשיך ולבצע בדיקה גנטית שמטרתה לבדוק את שלמות הגן הרלוונטי. כמו כן, יש לציין כי בקרב החולים ניתן לראות שינויים אופייניים באיברים הפגועים בבדיקת ביופסיה או בבדיקות דימות רפואי כמו למשל בדיקת MRI או בדיקת CT.

האם ניתן לאבחן את המחלה לפני הלידה?

כפי שציינו, מאחר ומדובר במחלה נדירה יחסית, הרי שלא נהוג לבצע בדיקות לאבחון שלה באוכלוסייה הכללית ובדיוק באותו האופן גם לא נהוג לבצע בדיקות סקר במהלך ההריון או לפני ההריון לבני זוג המעוניינים להביא ילד לעולם. עם זאת, במידה ואישה מעוניינת להביא להריון צאצא וידוע כי ישנו לפחות מקרה אחת של המחלה במשפחתה, הרי שבאפשרותה בהחלט לעבור בדיקה גנטית שמטרתה לברר האם היא נושאת את המוטציה הגנטית או לא.

במידה ומתברר כי האם נשאית, ניתן לאתר את המוטציה גם בעובר באמצעות בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שלייה.