גנטיקה, פסוריאזיס ומחלות פסוריאטיות

פסוריאזיס הוא מצב שמקורו במערכת החיסונית. כשאותות מערכת זו משתבשים, הגוף אינו משיל תאי עור בדרך הרגילה. במקום התהליך הרגיל, שכבות תאים מצטברים על פני העור ויוצרים את הפלאק הייחודי המרכיב את נגעי הפסוריאזיס.

בעוד שגנים אחראים לשליטה על אופן פעולת התאים, חוקרים עדיין אינם יודעים בדיוק אילו גנים שולטים בשיבוש זה של המערכת החיסונית, או מדוע.

גנים ופסוריאזיס: גורם אחד בלבד

בעוד שלא ניתן להתעלם מההיסטוריה המשפחתית של פסוריאזיס, גנים מהווים היבט אחד בלבד של מצב מורכב זה. רק לשליש ממקרי הפסוריאזיס יש היסטוריה של המחלה במשפחה. הסטטיסטיקה מצביעה על נתונים לפיהם אם להורה יש פסוריאזיס, לילד יש סיכוי של עשרה אחוזים לפתח בעצמו את המחלה.

בקבוצות של תאומים זהים, אם לאחד מהם יש פסוריאזיס, קיימת סבירות של שבעים אחוזים כי התאום השני יהיה נגוע אף הוא. לזוג תאומים זהים או לא זהים, יש סיכוי של עשרים אחוזים לפתח פסוריאזיס.

הקשר הגנטי המדויק לפסוריאזיס: עדיין אינו ידוע

חלק מהמדענים מאמינים כיום שכעשרה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית יורשים אחד או יותר מהגנים היוצרים נטייה לפסוריאזיס, אך כשניים עד שלושה אחוזים בלבד מקבוצה זו ממשיכים לפתח את המחלה. מתברר כי הגנים אינם המרכיב היחיד הדרוש לפיתוח פסוריאזיס.

גורמי גירוי המפעילים את המחלה חייבים להיות נוכחים כדי להגדיר את ההפרעה בתנועה. בין הגורמים הבולטים המפעילים סוגי זיהומים מסוימים ניתן למצוא מתח ופציעות בעור. נתונים אלו עשויים להסביר מדוע נפוץ יותר לפתח פסוריאזיס כמבוגרים ולא בלידה. מדענים סבורים גם שככל שפסוריאזיס מתרחשת מאוחר יותר בחיים, המרכיב הגנטי עשוי להיות פחות חשוב להתפתחותה.

גנים ופסוריאזיס: הצורך במחקרים חדשים

החדשות הטובות הן שמדענים גילו לאחרונה שבע וריאציות גנטיות הקשורות לפסוריאזיס. מחקרים זיהו בבדיקות רצף גנומי, שלושה גנים הקשורים באופן פרטני עם התפתחות פסוריאזיס, אשר קשורים אף עם המערכת החיסונית והעור. מרכיבים גנטיים נוספים מבודדים במחקרים חדשים, והחוקרים עשויים להיות קרובים יותר להבנה מדוע אנשים מסוימים מפתחים פסוריאזיס, בעוד שאחרים לא, גם כאשר יש להם את אותו מבנה גנטי.

הם עשויים אף להיות מסוגלים ללמוד שיטות ליצירת טיפולים לתיקון השיבושים בתפקוד התאים בפסוריאזיס ובמחלות גנטיות שונות, או אפילו לתקן את הגנים. נדרשת חקירה נוספת ומחקרים נוספים, אך ממצאים אלו יכולים להוביל את הדרך לפיתוח אפשרויות טיפול חדשות.

יש סיבה לאופטימיות בחזית הטיפול בפסוריאזיס

רופאי עור ומומחי עור ויופי בלוס אנג'לס מסבירים שבעוד שפסוריאזיס היא מצב רפואי מתמשך הכרוך בטיפול שוטף, החדשות הטובות הן שקיימים מספר טיפולים חדשים שיכולים לספק הקלה לטווח הארוך.

מדענים התנסו בטיפול אימונוסופרסיבי, תרופות המדכאות את התגובה החיסונית של הגוף, והתנסו אף עם טיפולים ביולוגיים, אשר עשויים מחלבונים אנושיים או מבעלי חיים. חיסונים ואינסולין, אשר נגזרים ממקורות חיים, נחשבים לטיפולים ביולוגיים.

מומחים יודעים היום הרבה יותר על גנים ופסוריאזיס

היות וטיפולים ביולוגיים מכוונים לתאי חיסון פרטניים, קיימת תקווה שהשימוש בהם ימנע מחולי פסוריאזיס חלק מתופעות הלוואי הקשות יותר הקשורות לטיפולים אחרים של המערכת החיסונית. בסך הכול, זהו זמן של תקווה לחולי פסוריאזיס. מומחים רפואיים יודעים הרבה יותר היום על תפקיד הגנים בפסוריאזיס, וטיפולים חדשים נכנסים לשוק בקצב חסר תקדים.

למרות שפסוריאזיס היא מוטציה גנטית בחלקה, ולא ניתן לשלוט בתורשה, ניתן להשפיע באופן משמעותי על המחלה עם בחירות אורח חיים ובחירות טיפולים.

דילוג לתוכן