תסמונת ליש ניהן היא תסמונת תורשתית נדירה במיוחד המתרחשת בשכיחות של אחת לשלוש מאות ושמונים אלף לידות חי.
שלושת התסמינים המרכזיים המרכיבים את התסמונת ומגדירים אותה הם הפרעה קוגניטיבית והתנהגותית הכוללת ניסיונות לפגיעה עצמית, ייצור מוגבר ועודף של חומצת שתן שגורם להצטברות של חומצת השתן בדם ולקות נוירולוגית.
מאחר וההצטברות העודפת של חומצת השתן מזכירה את המהלך של מחלה אחרת הנקראת גאוט, הרי שבמקרים מסוימים נהוג לקרוא לתסמונת ליש ניהן בשם גאוט של הנעורים.
איזו מוטציה גורמת לתסמונת?
כיום ידוע כי התסמונת נגרמת בעקבות מוטציה בגן שמקודד ליצירת אנזים הנקרא HGPRT או HPRT (שמו המלא של האנזים הוא phosphoribosyltransferase). הגן המקודד ליצירת אנזים זה נקרא HPRT1. האנזים שהייצור שלו נפגע בעקבות המוטציה מעורב במסלול שבו הגוף מייצר פורינים, שמהווים חלק חשוב מחומצות הגרעין. הגן המקודד ליצירתו ממוקם על כרומוזום X ולכך יש השלכות משמעותיות.
המשמעות המרכזית של העובדה שהגן ממוקם על כרומוזום X היא שברוב המוחלט של המקרים החולים יהיו זכרים ולא נקבות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלזכרים יש כרומוזום X אחד וכרומוזום Y אחד ואילו לנקבות ישנם שני כרומוזומים X. לפיכך, ברוב המוחלט של המקרים הנשים שנושאות את המוטציה לא תסבולנה מהתסמינים שלה ויהיו נשאיות בלבד בעוד שזכר שנושא את המוטציה יסבול גם יסבול מתסמיניה.
עם זאת, נקבה שנושאת את המוטציה תוכל להעביר אותה הלאה. במידה ותביא לעולם בת, הרי קיימת סבירות של חמישים אחוז שתישא את המוטציה בעצמה ובמידה ותביא לעולם בן זכר, ישנו סיכוי של חמישים אחוז שיסבול מהמחלה. בשליש מהמקרים בלבד מדובר על מוטציה טרייה שלא הועברה בתורשה מהאם.
מה הם התסמינים של המחלה?
להלן פירוט אודות כל התסמינים המרכזיים של המחלה:
- ייצור עודף של חומצת שתן – הייצור העודף של חומצת השתן ניתן לאבחון כבר בשלב הינקות וזאת כיוון שהחומצה העודפת גורמת להתפתחות של קריסטלים מוצקים שניתן לראות בחיתול של התינוק. בנוסף לכך, הקריסטלים המוצקים יכולים לגרום לבעיות שונות במערכת השתן של החולים כבר בגיל מוקדם מאוד. בין היתר מדובר על הופעה של דם בשתן, דלקת במפרקים, אבנים בכליות או בשלפוחית השתן ועוד.
- פגיעה נוירולוגית – גם את הפגיעה הנוירולוגית ניתן לאבחן בגיל מוקדם מאוד שכן ברוב המוחלט של המקרים היא מתפתחת בין גיל שלושה חודשים לגיל שישה חודשים. התסמין המוכר והברור ביותר הוא עוויתות לא רצוניות בשרירים אך בנוסף לכך יופיעו גם תסמינים נוספים כמו למשל דיסטוניה, נשיכה של האצבעות בידיים, חוסר יכולת לדבר, חוסר שקט ונטייה כללית למצב רוח מרוגז, רפלקסים מוגברים באופן לא פרופורציונאלי לגירוי חיצוני ועוד. רוב החולים לא יוכלו לזחול או ללכת ויהיו מרותקים לכיסא גלגלים.
- הפרעה התנהגותית – התסמין החמור ביותר מתפתח בסביבות גיל שלוש ובא לידי ביטוי בניסיונות לפגיעה עצמית. כך לדוגמה החולים נוטים לנשוך בעוצמה רבה את השפתיים או את הלשון, להטיח את הראש שלהם בעוצמה רבה בקיר ועוד. בעקבות זאת חלק ניכר מהחולים צריכים לעבור עקירה של כול השיניים וכן להיות קשורים רוב שעות היממה.
האם ניתן לאבחן את התסמונת בעובר או בבני זוג המעוניינים להביא צאצא לעולם?
ראשית, יש לציין כי מאחר ומדובר על תסמונת הפוגעת בגברים בלבד, הרי שכאשר המוטציה מופיעה בגבר, הוא יהיה גם חולה. ברוב המקרים החולים בתסמונת לא יביאו צאצאים לעולמם. לפיכך, כאשר מדובר על בדיקה גנטית, הרי שהכוונה לבדיקה המבוצעת לנשים בלבד.
נכון להיום לא נהוג לבצע לנשים בדיקות סקר לאבחון המוטציה וזאת כיוון שישנו מגוון רחב בצורה בלתי רגילה של מוטציות שיכולות להופיע בגן HPRT1. בנוסף לכך, הרי שכפי שציינו, מדובר על תסמונת נדירה ביותר.
הבדיקה הגנטית אפשרית בכול זאת במקרים שבהם התסמונת קיימת במשפחה מסוימת. במקרים האלו, ניתן על ידי בדיקות מתקדמות לאפיין את המוטציה הרלוונטית הקיימת במשפחה ובאמצעות המידע הגנטי שהתקבל מהבדיקות לבדוק האם האישה נשאית ולאחר מכן לבדוק האם העובר נושא את המוטציה או לא. מאחר ומדובר על תסמונת קשה מאוד וחשוכת מרפא, הרי שייתכן מאוד כי יוחלט בסופו של דבר להפסיק את ההריון.