פנילקטונוריה מוגדרת כהפרעה מטבולית גנטית שהמאפיין עיקרי שלה הוא חוסר סבילות לאחת מחומצות האמינו החיוניות שנקראת פנילאלנין.
חסר באנזים שנקרא פנילאלנין הידרוקסילאז או חסר בקופקטור שנקרא טיטרה הידרוביופטרין מוביל לכך שבקרב החולים לא מתבצע תהליך של פירוק החומצה האמינית. כתוצאה מכך החומצה האמינית מתחילה להצטבר בשלב מאוד מוקדם בחיי החולים ואת התסמינים שלה ניתן לראות כבר בגיל מספר שבועות.
במדינת ישראל בדיקת האבחון לקיום המחלה מהווה חלק בלתי נפרד מבדיקות הסקר הגנטיות שמבצעים ליילודים. במידה והתינוק מאובחן כחולה בפנילקטנוריה הטיפול העיקרי בו יהיה הקפדה על הימנעות מוחלטת מצריכת פנילאלנין בדיאטה, וכן מתן של תרופה שמחליפה את החסר המטבולי בהתאם לצורך.
מה היא השכיחות של ההפרעה?
נכון לכתיבת שורות אלה פנילקטונוריה נחשבת להפרעה המטבולית השכיחה ביותר מכל ההפרעות המטבוליות המוכרות כיום. השכיחות שלה משתנה בהתאם לאזור המדובר אך באופן כללי היא פוגעת ביילוד אחד מכל 2857 לידות חי.
בקרב אנשים לבנים ההפרעה שכיחה יחסית לאנשים שחורים (1:8000 יחסית ל- 1:50000) והשכיחות הגבוהה ביותר בעולם נמצאת בקרב העם הטורקי (1:2600 לידות חי).
במדינת ישראל שכיחות המקרים של ההפרעה היא 1:10000, אך במידה ומוציאים מכלל זה את האוכלוסייה הערבית נשארים עם 1:15000.
ההפרעה כמעט ולא פוגעת באשכנזים שבקרבם השכיחות של ההפרעה היא מהנמוכות בעולם (1:200000), אך השכיחות שלה בקרב העדה התימנית בדגש על יוצאי העיר צנעא היא 1:5000 שנחשבת לשכיחות גבוהה ביותר.
מה הם התסמינים של פנילקטונוריה?
ברוב המוחלט של המקרים התינוקות שלוקים בהפרעה ייראו נורמאליים לחלוטין בלידה. ללא טיפול התסמינים הבאים יופיעו בחולים כשחלק מהם יתחילו להופיע כבר בחודש השלישי עד החמישי לחייהם:
- פריחה עורית שמזכירה אקזמה המתרחשת על רקע של הפרשת קטונים.
- רגישות מוגברת לאור השמש על רקע רמות נמוכות של ביוטין שנפגע עקב הרמות הגבוהות של חומצת האמינו פנילאלנין.
- עלייה משמעותית בשיעור הזיהומים המוגלתיים.
- פיגור שכלי מאוד קשה.
- הפרעות התנהגות חמורות – פגיעה עצמית, התקפים פסיכוטיים, היפראקטיביות חמורה מאוד.
- ריח אופייני ולא נעים של הזיעה ושל השתן.
- היפותרמיה.
- אפילפסיה (כפיון).
מה הוא הרקע להיווצרות המחלה?
פנילאלנין היא אחת מעשר חומצות האמינו החיוניות שהאדם לא מסוגל לייצר בכוחות עצמו ולכן עליו לקבל אותה מהמזון. פנילאלנין היא בין חומצות האמינו היחידות שמסוגלות לעבור מבעד למחסום הדם-מוח, היא נחוצה לצורך בנייה של חלבונים ותרכובות מגוונות ולרוב היא נצרכת בכמות עודפת מהמזון.
מאחר ורמות גבוהות של החומצה האמינית מסוכנות לבריאות, ישנם מנגנונים שונים בגופנו שתפקידם לפרק את עודפי החומצה. המחלה מופיעה באנשים שבהם ישנו פגם גנטי באנזים שנקרא PAH או בקופקטור שנקרא BH4.
הגן שמקודד ליצירת האנזים PAH ממוקם בקצה של הזרוע הארוכה בכרומוזום 12 אך הפגם הגנטי שמוביל לחוסר ב- BH4 יכול להתרחש באחד מארבעה גנים שביניהם PTS, GTPC1 ו- PCBD.
אבחון המחלה
למרות שהבדיקה הגנטית לאבחון המחלה מבוצעת באופן מנדטורי בישראל, הרי שהבדיקה לאבחון הגן הפגום בהורים אינה חלק מסל הבדיקות של משרד הבריאות הישראלי. עם זאת, ניתן לבצע את האבחנה באופן פרטי במכון גנטי ובמידה ונמצא כי שני ההורים נשאים של הגן הפגום, ישנה אפשרות לאבחן את המחלה בזמן ההיריון.
חשוב לציין שכיום הטיפול במחלה נחשב ליעיל מאוד ולכן ההחלטה על הפסקת ההיריון נתונה כולה לשיקולם של ההורים.