סקירת מערכות היא בדיקה נפוצה המתבצעת במהלך ההיריון. מטרתה של בדיקה זו הוא זיהוי מוקדם של מומים בעובר, ומחלות קשות שיכולות להשפיע על חייו העתידיים, או על רצונם של בני הזוג בהפסקת הריון.
בדיקת מערכות נעשית על ידי רופא נשים, לרוב עם תת מומחיות באולטרא-סאונד גיניקולוגי. הבדיקה נעשית על ידי מכשיר אולטרא סאונד, וכוללת מעבר מדוקדק על כל איברי העובר.
מתי עושים סקירת מערכות?
קיימים מספר מועדים מומלצים לביצוע הבדיקה, ואין מועד אחד מוסכם. באופן כללי, ככל שמועד ביצוע הבדיקה מוקדם יותר, כך הסיכוי לא לזהות מומים גדול יותר. עם זאת, קיימת נטייה לקראת ביצוע הבדיקה בשלב מוקדם, בייחוד אם הפסקת הריון עומדת על הפרק.
לאור הבעייתיות בקביעת מועד מועדף לבדיקה, יש כאלו הנוטים היום לערוך שתי בדיקות – סקירת מערכות מוקדמת, וסקירת מערכות מאוחרת. במקרה כזה, מקובל לערוך את הסקירה המוקדמת סביב שבוע 17, ואת הסקירה המאוחרת סביב שבוע 22.
כמובן שקיים טווח רחב של שבועות שבהם אפשר לעבור את הבדיקה. כאשר מתגלים מום חשוד ולא נערכה הפסקת הריון, או כאשר מתגלית הפרעה בתפקוד השלייתי, ניתן לערוך מעקב בבדיקת אולטרא סאונד גם בשבועות מתקדמים יותר.
למי מומלץ לעבור סקירת מערכות?
סקירת מערכות מומלצת היום כחלק ממעקב ההיריון התקין לכל אישה. הבדיקה מומלצת בייחוד לנשים עם סיכון מוגבר למומים ביילוד: נשים שהרו בגיל מאוחר (מעל 35), נשים עם עדות לזיהום במהלך ההיריון שהשפעותיו לא ידועות (בעיקר: CMV), מומים מולדים או מחלות גנטיות בלתי ידועות במשפחה, בדיקות סקר נוספות בלתי תקינות (שקיפות עורפית, תבחין משולש, בדיקות אולטרא-סאונד קודמות) וכדומה.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
הבדיקה אורכת כשעה בקירוב, ואינה כרוכה בכאב. בדיקת האולטרא סאונד נעשית לרוב בגישה בטנית (אבדומינלית). הרופא הבודק מורח מעט חומר סיכה על המכשיר והבטן, ומצמיד מתמר של מכשיר על קול (אולטרא סאונד) לבטן האישה ההרה, בזויות שונות. הבדיקה מאפשרת התמקדות בחלקים שונים של גופו של העובר.
במהלך הבדיקה עובר הרופא באיטיות על פני האיברים החשובים שבהם ניתן לזהות מומים בעלי משמעות: מוח (בכלל זה חדרי המוח, המוח הקטן וכלי דם גדולים), הלב (בכלל זה מדורי הלב השונים, מסתמים וכלי הדם הגדולים היוצאים ממנו), מערכת העיכול (קיבה, כבד, מעיים), טחול, מערכת השתן והמין (בשלב זה ניתן לבדוק מה מין העובר), הגפיים והאצבעות, הפנים, עמוד השדרה, השלייה, כלי הדם הטבוריים ומי השפיר.
מלבד התבוננות באיברים עורך הרופא גם בדיקה של מספר מדדים אנטומים, להערכת הגדילה התקינה של העובר: גודל עצם הירך, היקף הראש, היקף הבטן, וקוטר הראש (במרווח בין רקתי).
מכשירים מתקדמים יכולים להדגים גם מבנה תלת מימדי של העובר. בדיקת אולטרא סאונד תלת מימדי ככל הנראה אינה תורמת לדיוק האבחנתי של סקירת המערכות, אבל נחמד להביט בה, בייחוד לעיניים בלתי מיומנות שאינן מבחינות בבירור בפרטים הנראים בסקירה דו- מימדית. רופאים רבים מאפשרים היום להורים ליטול עימם "סרטון" של הבדיקה או תמונות נבחרות.
אילו מחלות ניתן לגלות בסקירת מערכות?
בדיקת סקירת מערכות יכולה לגלות מומים משמעותיים באיברים שנסקרו קודם לכן. חשוב לזכור שהבדיקה לא אמורה ולא יכולה לגלות 100% מהמומים המולדים. עם זאת, בידיים מיומנות ובתשומת לב, שיעורי הגילוי גובהים למדי, בייחוד של מומים משמעותיים.
הבדיקה יעילה בגילוי של תסמונת דאון, מחלות כרומוזומליות עם מומים אנטומים אחרים (למשל: תסמונת טרנר), זיהומים אחדים המשפיעים על העובר ועוד. לעיתים קרובות יש צורך בבדיקות נוספות כאשר מתגלה חשד למום כלשהו. מום לבבי, למשל, מחייב הפניה לבדיקת אקו לב עובר – בדיקת אולטרא סאונד של לב העובר הנערכת על דיי קרדיולוג ילדים. בדיקות גנטיות יכולות להשלים גם הן את התמונה המתקבלת, ולתת מידע נוסף בעל חשיבות.