גם אצל העובר, בדומה לאדם בוגר, יש מחזור דם עם תאי דם העוברים בכלי הדם בגוף. בניגוד לאדם הבוגר, מחזור הדם אצל העובר טרם הבשיל לגמרי, וקיימים מספר שינויים במחזור הדם, שיש צורך להקדים ולהסבירם כאן.
דם הזורם מהשלייה לעובר נכנס דרך חבל הטבור אל גוף העובר, ומשם עובר ללב. מרבית הדם מדלג על הריאות, מופנה לשאר הגוף, וחוזר לחילוף חומרים דרך כלי הדם בחבל הטבור. גם הרכב הדם שונה בעובר, וסוג ההמוגלובין מותאם לצרכים פיזיולוגים שונים במהלך ההריון.
מהי בדיקת דם עוברית?
מתי עושים בדיקות דם עוברי?
דגימה של דם העובר מסייעת בהשגת מידע גנטי אודות העובר, כמו גם מידע אודות ספירת הדם שלו. מידע גנטי מופק בדרך כלל בבדיקות עם רמת סיכון נמוכה יותר – כמו בדיקת דנ"א עוברי בדם האם, דיקור מי שפיר ובדיקת סיסי שלייה.
בבדיקת דם עוברי ניתן להשיג מידע גנטי אודות העובר, מחלות מטבוליות, מחלות הקשורות לאובדן והרס דם בעובר (הידרופס פטאליס), זיהומים ומידע הנוגע למומים מבניים בעובר.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
אפשרות אחרת היא נטילת דם מהווריד הכבדי בעובר. מומחים רבים נוטים לבצע את הבדיקה בחדר ניתוח או בסמוך לו, כדי לאפשר ביצוע מהיר של ניתוח קיסרי במידת הצורך.
במהלך הבדיקה נעשה שימוש במכשיר אולטרא-סאונד, בדומה לכל בדיקה אחרת בהריון. הגינקולוג המבצע את הבדיקה מזהה את כלי הדם העובריים שמהם הוא מתעתד ליטול דגימת דם. לאחר חיטוי של הבטן ואיזור הדקירה, פונים לביצוע הפרוצדורה עצמה.
בדרך כלל ניתן להסתפק בהרדמה מקומית בלבד לאם. לעיתים יש גם צורך במתן חומרי הרדמה לעובר, כדי למנוע תזוזות מיותרות במהלך ניסיון הדיקור. המחט עצמה מוחדרת בהנחיית מכשיר האולטרא סאונד – עד להגעה לכלי הדם המבוקש. הבדיקה עצמה איננה ארוכה מאוד, ואורכת כשעה בידיים מיומנות. לאחר נטילת הדגימה, כדאי לוודא שאכן מדובר בדם של העובר, ולא בדם של האם. כמה שיטות מעבדתיות מאפשרות זיהוי של מרכיבים עובריים בדם – בדיקת ההורמון hCG, בדיקת (Apt (Apt test, ובדיקה של אנטיגנים מיוחדים הנמצאים רק על כדוריות דם עובריות (I antigen). בנוסף, בדיקת קליהאור בטקה (Kleihauer-Betke test ) מסייעת גם היא לזיהוי נכון, ובדיקה של נוכחות דם אימהי בדגימה. מדדים שונים של כדוריות הדם העובריות האדומות והלבנות מסייעים גם הם בזיהוי הנכון.סיבוכים אפשריים של הבדיקה
הסיבוך העיקרי של בדיקת דם עוברי היא הפלה בלתי מכוונות. הסיכון להפלה כזו נע בין 1.5% ל – 3%, כתלות בשלב ההיריון בו מבוצעת הבדיקה (הסיכון גבוה יותר בשלבים מאוחרים יותר, לאחר שבוע 28 להריון). סיבוכים נוספים כוללים דימומים עובריים ואימהיים, שינויים בדופק העובר, זיהומים בעקבות הפרוצדורה ולידה מוקדמת.
