סרטן הרחם הוא גידול שהמקור שלו יכול להיות בסטרומה או ברירית של הרחם. הסיכון לחלות בסרטן הרחם בקרב האוכלוסייה הכללית הוא 1.5% בממוצע, הגיל הממוצע של החולות הוא שישים ואחת שנה והרוב המוחלט של החולות (85% מהן) מאובחנות בשלבים הראשונים של הסרטן, כלומר בשלב 1 או 2.
HNPCC על קצה המזלג
HNPCC או hereditary non polyposis colon cancer היא תסמונת שבעבר האמינו שמקושרת אך ורק לנטייה לחלות בסרטן במעי הגס ומכאן שמה (colon cancer באנגלית משמעו סרטן במעי הגס).
רק על מנת לסבר את האוזן נציין כי פגיעה בכל אחד מהגנים האלו (די בפגיעה בגן אחד בלבד) מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם ב- 42-60 אחוז במהלך החיים (להזכירכם באוכלוסייה הכללית הסיכון לחלות בסרטן זה עומד על 1.5%).
בקרב מי מתבצעת הבדיקה לאבחון התסמונת?
הבדיקה לא מתבצעת באופן גורף לכלל האוכלוסייה וישנם קריטריונים מסוימים לפיהם נוהגים. בגדול ישנן שתי קבוצות קריטריונים כשהאחת נקראת "אמסטרדם" והשנייה "בתסדה".
הקריטריונים מיועדים לאבחן משפחות שנושאות את המוטציה בוודאות בעוד שהקריטריונים מקבוצת "בתסדה" מיועדים לאתר את המשפחות שיפיקו את המרב מביצוע הבדיקה הגנטית לאיתור התסמונת ונחשבים לבררנים פחות.
כיצד מבוצעת הבדיקה?
בדיקת היציבות הגנומית – אחד מהמאפיינים המובהקים ביותר של הגידולים שמתפתחים בקרב הלוקים בתסמונת זו הוא חוסר יציבות גנומית. אי לכך השלב הראשון בבדיקה כולל השוואה בין החומר התורשתי בדגימה של הגידול לבין חומר תורשתי מרקמה בריאה. אי היציבות שנקראת גםMSI או microsatellite instability מתקיימת בתשעים אחוז מהגידולים הסרטניים שמתרחשים על רקע של HNPCC. עם זאת, אין די באי היציבות על מנת לקבוע כי אכן מדובר בתסמונת בוודאות.
התבטאות החלבונים – במידה ואכן מגלים בשלב הראשון כי קיימת אי יציבות גנומית, ממשיכים את הבירור הגנטי על ידי צביעה אימונוהיסטוכימית של רקמה שנלקחת מהגידול. על ידי בדיקה זו מגלים אילו חלבונים לא באים לידי ביטוי ברקמת הגידול מה שמאפשר להעריך איזה גן נפגם.
איתור המוטציה הספציפית – במידה וצביעת הדוגמה מרקמת הגידול אכן העלתה ממצאים לפיהם ניתן היה לקבוע כי הגידול התפתח על רקע התסמונת, ממשיכים את הבירור לשלב הסופי שבו קובעים את הרצף הגנטי של הגנים MSH2 ו- MLH1.
מה השלבים הבאים לאחר גילוי המוטציה?
בסופו של דבר כאשר המוטציה הרלוונטית מתגלה, ניתן לבצע בדיקה פשוטה לאיתור המוטציה בבני משפחה נוספים על מנת לדעת האם הם לוקים בתסמונת.
לקיום התסמונת ישנן השלכות מרחיקות לכת בהקשר של סוגים שונים של סרטן אך בהקשר של סרטן הרחם המשמעויות הן שיש לבצע מעקב תכוף ובאופן תדיר אחרי הסימנים הראשונים של המחלה. הכוונה היא לבצע אולטרסאונד נרתיקי, לעקוב אחרי רמות של סמן CA-125 ולבצע ביופסיה של הרירית מדי שנה עד שנתיים החל מגיל שלושים בממוצע ואחת לשנה החל מגיל ארבעים.