סרטן שד גנטי
למחלות רבות יש אלמנטים גנטיים כגורמי סיכון, המגבירים את הסיכוי למחלה מסוימת. סרטן השד נכללת בקבוצת מחלות אלו.
גני BRCA
קיימים שני גנים שונים הנושאים את השם הכללי BRCA ומגבירים את הסיכון לסרטן שד – BRCA1 ו – BRCA2. גנים אלו נפוצים במיוחד בנשים יהודיות ממוצא אשכנזי. לכן, שכיחותם גובהה בישראל באופן יחסי.
סרטן שד המופיע בקרב חולות שנשאיות ל – BRCA נוטה להופיע בגיל מוקדם יותר בהשוואה לסרטן שד באוכלוסייה הכללית, ונקשר במקרים רבים לסרטן שד מסוג "שליליות משולשת" (triple negative), שאינו מבטא קולטנים להורמונים או Her2. סרטן שד זה הוא בעל פרוגנוזה (צפי לעתיד החולה) מעט פחות טובה מסרטן שד רגיל. הגן הפגום יכול להיות מועבר מהאב או מהאם.
בדיקות גנטיות ל – BRCA
בדיקה גנטית ל – BRCA מומלצת בכמה מקרים: כאשר מופיע סרטן שד ויש רקע משפחתי עשיר של סרטן כזה (או סרטן שחלות) במשפחה, מומלץ לבצע את הבדיקה. בדיקה מומלצת גם כאשר הסרטן התגלה בגיל צעיר יחסית – נתון המתאים יותר לסרטן שד על רקע גנטי. נשים שאצל קרובות משפחה שלהן התגלתה נשאות לגן יכולות גם הן לעבור את הבדיקה – כדי להפיג חששות אלו.
המלצות רפואיות לנשאיות של BRCA
ההמלצות הרפואיות לנשים הנושאות את הגנים של BRCA אינן חד משמעיות, ומעוררות קשיים אתיים ומשפחתיים רבים. מצד אחד, נשאות של הגן מגבירה באופן משמעותי מאוד את הסיכון לחלות בסרטן שד ושחלות.
נשאיות של BRCA שלא עברו כריתת שדיים דו צדדית צריכות לעבור בדיקות סקר מזומנות, לאיתור מוקדם של סרטן השד וטיפול מהיר ונכון – שיכול לשפר מאוד את סיכויי ההבראה. לנשים צעירות יותר מומלץ לערוך בדיקת MRI מדי חצי שנה (מכיוון שבדיקת ממוגרפיה פחות יעילה בקרב נשים צעירות), בצירוף בדיקת רופא, בדיקות ממוגרפיה ובדיקות אולטרה סאונד.
גנים נוספים שנקשרו לסרטן שד
מלבד הגנים של BRCA, נמצאו מספר גנים נוספים שפגיעה בהם קשורה לסיכון מוגבר לסרטן שד. שינויים גנטיים אלו נדירים יותר. הדוגמאות העיקריות כוללות את הגן ATM (קשור גם הוא לתיקון נזקי DNA), הגן המקודד ליצירת P53 (חלבון בעל תפקיד חשוב בסוגי סרטן רבים), CHEK2, PTEN ועוד.
